וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֤וֹת רֽוּחַ־אֱלֹהִים֙ אֶל־שָׁא֔וּל וְלָקַ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־הַכִּנּ֖וֹר וְנִגֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְרָוַ֤ח לְשָׁאוּל֙ וְט֣וֹב ל֔וֹ וְסָ֥רָה מֵעָלָ֖יו ר֥וּחַ הָרָעָֽה׃ (פ)
און עס איז געװען, װי דער [בײזער] גײַסט פֿון גאָט איז געװען אױף שָאולן, אַזױ פֿלעגט דוד נעמען די האַרף און שפּילן מיט זײַן האַנט, און שָאולן פֿלעגט אָפּגײן, און אים פֿלעגט בעסער װערן, און דער בײזער גײַסט פֿלעגט זיך אָפּטאָן פֿון אים.
מלבי"ם
ורוח סיפר כי זמירות דוד עשו פרי בג' ענינים, א) תחלה רווח לו ממצוקה פנימית שאלצה את נפשו, ב) וטוב לו שנהפך לתכונת השמחה, ג) על ידי כן וסרה מעליו רוח הרעה, והנה בזה סיפר איך סבב ה' שיבא דוד אצל שאול שזה היה הסבה הראשיית לכל קורותיו אחר כך, עד הגיע אל המלכות המיועד לו ומעתה יתחיל לספר איך יצא לפועל המעלה השניה שהיה לדוד גבור חיל ואיש מלחמה ואיך צמח קרן דוד וירם ויתנשא: